מ(ת)גייסים למען סנדיק

מכירים את ההרגשה שמשהו טוב מכדי להיות אמיתי? כך הרגשתי אחרי שהצטרפתי לצוות המתרגמים של "סנדיק ספרים".

תרגום הוא עבודה כמעט אנונימית. כמעט אף פעם לא תשמעו משפט כמו: "שמעת על הספר החדש של המתרגמת פלונית בת אלמונית?" בדרך כלל אנחנו בוחרים ספר לפי הסופר, אבל מתרגם יכול "לעשות" ספר או "להפיל" אותו. הרבה מאוד מהנאת הקריאה של ספרות מתורגמת היא בזכותו של מתרגם טוב, וגם הסופר הטוב ביותר לא יהיה קריא בתרגום גרוע.

אנחנו המתרגמים יושבים לנו בבית (לרוב בפיג'מה) מול המחשב, ובדרך כלל לא רואים אפילו את הלקוחות שלנו ובכלל זה הוצאות הספרים. במקרה הטוב העורכת מתייעצת איתנו על כמה תיקונים שהיא רוצה לערוך בתרגום שלנו, לפעמים אפילו זה לא.

כשפנה אלי שי סנדיק והציע לי לתרגם את הספר "הריאיון" של פטרישה אוריילי להוצאה החדשה שלו, "סנדיק ספרים", לא ידעתי למה אני נכנסת. לאט לאט התבררה התמונה. שם המתרגם יופיע על עטיפת הספר. לא עוד אנונימיות אלא הכרה בתפקיד החשוב של מתרגם ביצירת הספר המתורגם. הקשר עם העורכת הוא אישי ומתחיל עם תחילת העבודה על התרגום. לא רק שיש תיאום ציפיות אלא עבודה משותפת על הפקת התוצר הטוב ביותר שאפשר הן מבחינת העברת המסר (התרגום) והן מבחינת התקינות (השפה).

ואז התוודעתי לשאר המתרגמים והעורכים של ההוצאה. לא עוד ישיבה בדד מול המחשב, אלא קהילה של מתרגמים ועורכים משובחים שעוזרים ותומכים ומפרגנים זה לזה, ובראשם שי סנדיק. הרגשנו כמו משפחה גדולה, וכולנו לא האמנו שכל הטוב הזה קורה לנו.

אפילו עיצוב עטיפות הספרים נעשה בשיתוף קהילת המתרגמים והעורכות. בכל ספר שיצא היתה תחושה של חגיגה לכולנו. לא סתם בית חרושת לספרים אלא יותר כמו לידה של ילד, עם אירועי השקה (למשל אירוע ההשקה של "כל הר וגבע", שהיה מרגש במיוחד).

שי סנדיק בוחר את הספרים בפינצטה, ויש לו אהבה מיוחדת לג'יין אוסטן, שתרגומו לספרה תבונה ורגישות התחיל את המסע המרתק הזה. במיוחד אהבתי את אליזבת איננה, גם בתרגומו.

ספרי ההוצאה התקבלו באהדה רבה על ידי הקוראים, אבל למרבה הצער נתקלה סנדיק ספרים בקשיים כספיים הנובעים מהמציאות המורכבת של עולם ההוצאה לאור. ידידי ההוצאה, קוראים שחבל להם לראות שהמפעל הטוב הזה לא ימשיך, התאגדו והחלו לגייס כספים להצלת ההוצאה באתר headstart. אם גם לכם חשובה ספרות מתורגמת איכותית, אתם מוזמנים לעזור בתרומה ובהפצת המסר. תודה!

פרוייקט בין-בלוגי: טיפים למתרגמים

קבוצה של בלוגרים ישראלים בנושאי תרגום, ואני ביניהם, החלטנו לפרסם ביחד בכל הבלוגים שלנו טיפ משלנו למתרגמים ועוד טיפ של מתרגם אחר לבחירתנו. הטיפ שבחרתי לכתוב עליו הסתובב לי בראש כבר הרבה זמן ואני שמחה על הדחיפה הזו להעלות אותו כאן על הכתב, לטובת מתרגמים אבל, כפי שתראו, גם לטובת חברים, מכרים ובני משפחה של מתרגמים.

הטיפ שלי

אחד הכלים החשובים העומדים לרשות המתרגמים הם פורומים אינטרנטיים שונים של מתרגמים. כאנשים שעובדים לרוב לבד בבית, בד"כ בטרנינג או בפיג'מה, החברה, התמיכה וההבנה שאנו מוצאים שם לא תסולא בפז. אנו יכולים להתייעץ בתרגום של מונח כזה או אחר, בסוגיות ניסוח וכו', ולרוב מקבלים עצות נהדרות, מרוויחים מניסיונם של מתרגמים אחרים ומרגישים טוב כשאנו יכולים לעזור להם. ועם זאת, הרבה פעמים אנו נזקקים למונחים מקצועיים או לז'רגון של תחום ספציפי. אני נתקלת בזה הרבה בתרגום תכניות בנשיונל ג'אוגרפיק, העוסקות בנושאים מגוונים: דיג, תעופה, אסטרונומיה, היסטוריה, גיימרים, פסיכולוגיה ועוד ועוד. במקרים כאלה עצתי היא ללכת להתייעץ עם מומחים.

ראשית כדאי לכל מתרגם לאסוף לעצמו מומחים בתחומים שונים: חברים, בני משפחה, מכרים, חברים של חברים ועוד. בכל פעם שאתם פוגשים מישהו חדש ושומעים שהוא, נניח, אדריכל, גייסו אותו כעוזר פוטנציאלי בתחומו. אבל כמובן שאי אפשר לכסות כך את כל התחומים ואי אפשר לדעת באיזה נושא ניתקל ביום מן הימים. ולכן כדאי לחפש פורומים באינטרנט העוסקים בתחום המבוקש ולבקש בהם עזרה. אני התייעצתי כבר בפורומים של טיס, של אספני כלי נשק עתיקים, של בניה ועוד. לרוב מאוד מחמיא לאנשים שפונים אליהם כמומחים והם שמחים לעזור. הדבר החשוב ביותר הוא רק להסביר להם שאינכם מחפשים בהכרח הסבר למונח (כי הם נוטים להיכנס להסברים מפורטים), אלא תרגום. כלומר, איך הייתם קוראים לזה בעברית. ואם התשובה היא שהם קוראים לזה במונח הלועזי כי אין לזה מילה בעברית או שבתחום שלהם לא מקובל לקרוא לזה בעברית, גם זה מידע חשוב.

יכול להיות שגם בפורום של מתרגמים תמצאו מישהו שמכיר את התחום או נתקל במונח זה או אחר בעבודתו, אבל הסיכוי למצוא מישהו שבקיא בתחום גדול יותר בפורום העוסק בנושא, וכדאי לשאול גם כאן וגם כאו ולהצליב מידע לקבלת התרגום המתאים ביותר.

טיפ אורח

בחרתי בטיפ של ג'יין פוקס, מתרגמת בריטית מגרמנית לאנגלית שחיה בניו זילנד. היא מדברת על החשיבות הרבה של למידה והעשרה מתמדת בתחום התרגום (כמו בכל תחום אחר). אחת הדרכים הנוחות לעשות זאת היא באמצעות ובינרים, (webinars) קורסים באינטרנט, בשידור חי או מוקלטים. ישנם ובינרים בנושאים שונים, חלקם בתשלום אך רבים בחינם. ג'יין נותנת בבלוג שלה כמה דוגמאות שיכולות להיות רלוונטיות גם לנו, בארץ. מעבר לזה, אפשר לחפש ובינרים נוספים לפי נושאים המעניינים אותנו. אמנם נחמד ורצוי לצאת להרצאות מדי פעם (למשל לערבי ההרצאות של אגודת המתרגמים), אבל לפעמים בא פשוט להישאר בבית מול המחשב וללמוד משהו.

שאר הבלוגים המשתתפים בפרוייקט

• "עבד בתרגום" – יעל סלע שפירו
•  Take Nina's Word for It – נינה רימון דיוויס
• "ענבל שגיב, מתרגמת" – ענבל שגיב נקדימון
• "בלוגלובלי" – אינגה מיכאלי
• "עוד דף אחד ודי" – גילי בר הלל
• "על ספרות איטלקית – בעברית" – שירלי פינצי לב
• "The Typewriter" – תמי אילון-אורטל
• "אין מילים" – תומר בן אהרון
• "הבלוגיה" – יעל כהנא שדמי
• "מקרה מקרופולוס" – פאר פרידמן
• "הקוראת הראשונה" – שלומית עוזיאל

כנסים: למה כדאי ללכת

חברתי יעל כהנא-שדמי חזרה לאחרונה מכנס מתרגמים בבודפשט וכתבה על חשיבות ההשתתפות בכנסים מקצועיים במקצוע שלנו.

התרגומיה

בכל פעם שיש כנס מתרגמים אני שומעת סביבי התלבטויות אם כדאי ללכת או לא, ואם המחיר מצדיק את ההשתתפות. בעיניי השתתפות בכנסים היא חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו, ואני מקפידה ללכת לכנסים של אגודת המתרגמים מאז שהתחלתי את קריירת התרגום שלי. כנסים תורמים לנו המון, מקצועית ואישית, ויש לא מעט סיבות למה כל כך חשוב ללכת לכנס ומדוע הוא השקעה משתלמת:

• התמקצעות – אחרי שמסיימים את הלימודים האקדמיים, המשך הלימוד המקצועי תלוי בנו, וכנס אגודת המתרגמים הוא אחת המסגרות המרכזיות הקיימות להמשך ההתמקצעות. בכנס תוכלו להתעדכן בנעשה בתחום, בטכנולוגיות חדשות ובאפיקים חדשים, ולהיחשף לנושאים שלא הייתם שומעים עליהם אחרת. כידוע, במקצוע שלנו כל פיסת ידע איזוטרית עשויה להתגלות כשימושית, ואי אפשר לדעת לפעמים מתי הרצאה ששמעתם בכנס תעזור לכם בעבודה.
• נטוורקינג – במקצוע בודד כמו שלנו, חשוב להכיר כמה שיותר קולגות וליצור קהילה חזקה. כמו שכבר כתבתי, מתרגמים אחרים יכולים לעזור לכם עם מינוחים וניסוחים ולייעץ לכם בהתנהלות מול הלקוחות. בנוסף, המתרגם אלן…

View original post 151 מילים נוספות

אירוע 10 על 10 של אגודת המתרגמים בירושלים

בשבוע הבא ייערך בירושלים ערב הרצאות של אגודת המתרגמים בישראל, במתכונת של עשר הרצאות בנות עשר דקות. זהו האירוע השני שעורכת האגודה בפורמט זה. האירוע הראשון היה מוצלח במיוחד ומשך קהל רב.

באירוע זה ארצה גם אני בנושא המשלב בין שני תחומי העיסוק שלי: תרגום וכלים ממוחשבים. בהרצאה שכותרתה "חיפוש בלחיצת כפתור – הגדרת מילונים אישיים בבבילון" אדבר על שימוש במילון הממוחשב "בבילון" ככלי חיפוש במילונים ובמשאבים שונים, כולל כל אותן רשימות מונחים שאנו אוספים לעצמנו עם השנים ומשתפים עם עמיתינו.

עוד בתוכנית: רונית גדיש, המזכירה המדעית של האקדמיה ללשון העברית, תדבר על המתח שבין החלטות האקדמיה למצב בפועל. יעל כהנא-שדמי תספר איך לשמוע "לא" ולהישאר בחיים. עדה לוינסקי תדבר על תרגום האופרה דון ג'ובאני בראי תורת הסקופוס, גישה פונקציונלית המתמקדת במטרת התרגום. גבריאלה קרן תלמד כמה תרגילי יוגה שאפשר לעשות בישיבה כדי "לנקות את הראש" במהלך יום עבודה אינטנסיבי. מיכאלה זיו תדבר על תוכנית ההכרה של אגודת המתרגמים. דוד בן נחום יספר על העברית כשפת כלאיים באמצעות תרגום שיר מיידיש לאנגלית ולעברית. יעל בן-ישראל תדבר על אתגרים בתרגום שירה ערבית קלאסית. ורותם עטר תנסה לענות על השאלה: האם כל ספר ניתן לתרגום?

בקיצור, ערב העונה על מגוון טעמים ותחומי עניין, מפגש רעים וארוחת ערב. האירוע ייערך במלון קיסר פרמייר בירושלים, מרחק קצר מהתחנה המרכזית, ב-26 במארס 2014 בשעות 17:00 – 20:30. להרשמה שלחו אימייל לכתובת monthly@ita.org.il. האירוע פתוח לקהל הרחב, ולחברי אגודת המתרגמים תינתן, כמובן, הנחה.

נתראה!

"קוסמוס" חוזרת

מאז ילדותי הייתי משוגעת על מדע בכלל ועל אסטרונומיה בפרט. אחד הספרים האהובים ביותר עלי היה "האדם והחלל" של ספריית טיים לייף, אבל קראתי בשקיקה כל דבר שיקשור לאסטרונומיה.

ואז, בסוף שנות ה-70, הגיעה הסדרת הטלוויזיה האגדית "קוסמוס" בהנחייתו של ד"ר קרל סייגן, הסדרה הפופולרית והמדהימה ביופייה שעשתה רבות להנגשת המדע לקהל הרחב. הצילומים והאפקטים המרהיבים, המוזיקה השמימית של ונגליס וסייגן בקולו הרך והייחודי ובמבטו הנפעם מיפי היקום פרטו על נימי נפשי העמוקים ביותר.

שנים הייתה קוסמוס מושא להערצה ולנוסטלגיה בחוגי חובבי המדע באינטרנט, שבהם אני מרבה להסתובב. המונח "bilions and bilions" בקולו הייחודי של סייגן צוטט בכל הזדמנות אפשרית, ועיבוד מוזיקלי יפהפה, לקטעים נבחרים מהסדרה בקולו של קרל סייגן (ובהשתתפות סטיבן הוקינג), A Glorious Dawn,  נעשה במסגרת פרוייקט A Symphony of Science. קרל סייגן נפטר ב-1996, ורבים קבלו שאין בימינו אדם מעורר השראה לקהל הרחב כמוהו. ואז התוודעתי לד"ר ניל דגראס טייסון, אסטרופיזיקאי ומנהל ההיידן פלנטריום בניו יורק, וגיליתי מדען שבספקנות שלו, בהתפעמות שלו מהיקום, ובדרך הייחודית שלו להציג אותו בפני אנשים באשר הם מזכיר מאוד את קרל סייגן.

כנראה שלא רק אני חשבתי כך, וביוזמה של רשת פוקס ושל אלמנתו של קרל סייגן, אן דרויין, הופקה לאחרונה גרסה חדשה של הסדרה "קוסמוס" בהנחייתו של ניל דגראס טייסון. כבר זמן מה שאני יודעת על הסדרה המחודשת, עוד מאז שד"ר טייסון החל לרמוז בתוכנית הרדיו שלו Star Talk Radio (שאני מקשיבה לה כפודקאסט) שמשהו מתבשל. אבל כששמעתי שהסדרה תשודר בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק, ערוץ שאני מתרגמת בו, מיד הודעתי שאם הסדרה תגיע לארץ, היא שלי! ואכן כך היה.

נדיר שאני מתרגמת פרק בנשיונל ג'אוגרפיק עם דמעות בעיניי, אבל זה מה שהיה כשתרגמתי את הפרק הראשון. קולו הקטיפתי (ויש האומרים סקסי) של ניל דגראס טייסון, האפקטים העדכניים, הקישור המקסים לסדרה המקורית וגם סיפור פגישתם הראשונה של קרל סייגן וצעיר מהברונקס שלימים יגדל ויהיה ד"ר טייסון, וכמובן המדע מעורר ההשראה, כל אלה לא נפלו מהסדרה המקורית ואולי, אולי אפילו עלו עליה.

הפרק הראשון ישודר בארה"ב ביום א' 9/3 ואצלנו, בערוץ נשיונל גאוגרפיק, החל מיום א' 16/3 ב-21:00 (שידורים חוזרים בימים ג' ו-ד'), בתרגומי. ובינתיים תוכלו ליהנות מקדימון.

כנס אגודת המתרגמים 2014

כנס אגודת המתרגמים ייערך השנה בתאריכים 10 עד 12 בפברואר במלון השרון בהרצליה.

זה יהיה הכנס השלישי של האגודה שאשתתף בו, אך השנה הייתי מעורבת בהכנות לכנס מתחילתן כמזכירת הוועד וכחברה בוועדת ההיגוי של הכנס. השנה החלטתי גם לפנק את עצמי ולחוות את החוויה המלאה, כולל לינה במלון, כי חשוב גם לקחת קצת פסק זמן מהחיים.

הנה כמה מהדברים המעניינים שמציע הכנס:

ביום הראשון, המוקדש לסדנאות, יהיו ארבע סדנאות מעניינות. ליאת פישל, מאמנת עסקית מבית תות תקשורת ותוצאות של אלון גל, תעביר סדנה בשם "תנסו, מקסימום זה יצליח" שתעסוק בהתגברות על החששות ופריצה קדימה בעסק. מרטה סטלמשק, מתרגמת המלמדת גם את הפן העסקי של התרגום, תלמד אותנו איך למצב את עצמנו כמומחים.  ומי ששוקל לרכוש תוכנת זיכרון תרגום או רוצה להתמחות מעט יותר יהנה מסדנאות ב-SDL Trados וב-memoQ למתחילים (בבוקר) ולמתקדמים (אחר הצהרים). אני שוקלת לקנות את אחת התוכנות, וסדנת המתחילים המציגה את שני הכלים המובילים בשוק מתאימה לי ביותר.

בערב תהיה ארוחת גאלה חגיגית ולאחריה הרצאה מעניינת של חברי לספסל הלימודים בתיכון ובטכניון, יורם מלצר, מתרגם וסופר, על תרגום מילים שאינן קיימות.

יום ההרצאות הראשון יתחלק לארבעה מסלולים: מסלול שיפור העסק ושיטות עבודה, מסלול מקצועי, מסלול ספרותי ומסלול כלים. במסלול העסקי תיתן יעל כהנא-שדמי, מתרגמת צעירה וסגנית יו"ר ועד האגודה, עצות למתרגמים מתחילים, ואילו אינגה מיכאלי ויעל סלע-שפירו יסבירו "איך להרחיב את היריעה ולהישאר בחיים": איך להתקדם לתחומי תרגום חדשים. במסלול המקצועי, בנוסף להרצאות בתחום תרגום רפואי ותרגום משפטי, תרצה אינגה מיכאלי גם על תרגום מדריכי נסיעות. במסלול הספרותי תרצה ענבל שגיב-נקדימון על המתרגם כבלש: ציטוט מתוך מקורות קיימים.

בערב, לאחר הארוחה, ינחה אבן פלנברג פאנל על "הטיפול והטיפוח של מתרגמי ספרות", ובהמשך הערב יקריאו מתרגמים שונים מעבודותיהם.

היום השלישי ייפתח במליאה שבה תרצה פרופ' ניצה בן-ארי, ראש תכנית התרגום באוניברסיטת תל אביב, שבה למדתי, על "יש להם קול משלהם? מתורגמנים מקצועיים מגיבים על דמותם הספרותית". ד"ר מיכל שוסטר תנחה פאנל שייתן הצצה לתחום המתפתח של המתורגמנות הרפואית. הפאנל יוקדש לזכרה של פרופ' מרים שלזינגר, מתורגמנית, מתרגמת, חוקרת ומרצה משכמה ומעלה, אשר פעלה ללא לאות לשיפור ההנגשה לשירותי בריאות עבור מיעוטים לשוניים ותרבותיים.

בהמשך יתחלק היום לשלושה מסלולים: מסלול כלים, מסלול אקדמי ומסלול מקצועי. במסלול הכלים תרצה שירלי פינצי-לב על הספר הדיגיטלי כאופק חדש למתרגם. במסלול האקדמי יספר ד"ר ז'אן-גי מבוג'קה על שיקולים שונים בתרגום הדיבוב של הסדרה "משפחת סימפסון" לצרפתית קנדית ולצרפתית פריזאית. במסלול המקצועי תרצה גילי בר-הלל, מתרגמת סדרת הארי פוטר, על תרגום טקסט לתמונות: איורי הקוסם מארץ עוץ. שתי הרצאות קלילות יותר במסלול זה הן הרצאתו של יונתן גולן על פספוסי תרגום מנקודת מבטו של עורך תרגום, וחידון פיננסי קליל שיערוך אלן קליימן,  שכבר הוכיח באחד מערבי ההרצאות האחרונים של האגודה את יכולתו לקחת תחום "יבשושי" כמו תרגום פיננסי, ולהפיח בו רוח חיים בעזרת הומור בריטי משובח.

הכנס ייחתם בהרצאות של שמעון אדף על ספרות ישראלית בת זמננו ובהגרלה של פרסים יקרי ערך בין משתתפי הכנס שימלאו את טפסי המשוב.

באתר אגודת המתרגמים אפשר לראות תכניה מלאה וכן תקצירים וביוגרפיות.

מי שמעוניין להירשם יוכל לעיין במחירון ובתשובות לשאלות נפוצות.

להתראות בכנס!

"כוחו של מזון"

השבוע יוצא בשעה טובה הספר השני שתרגמתי, "כוחו של מזון" מאת טליה לוין בהוצאת פוקוס.

הספר עוסק בתזונה נכונה, אך גם מלמד גישה בריאה יותר לחיים ולשינויים בהרגלים.

תהליך התרגום היה שונה ומעניין. טליה היא ישראלית ממוצא אנגלוסקסי, וכתבה את הספר באנגלית. את התרגום עשיתי בעבודה מאוד צמודה אתה, תוך שמירה על הסגנון הייחודי והנינוח שלה. זו הייתה צורת עבודה שונה מאוד משאר תרגומי הספרים שעשיתי, שבהם הסופר הוא מישהו מרוחק, שלכל היותר שולחים לו שאלות דרך הסוכן. זה לא היה פשוט, כי אני משכתי לכיוון של שפה תקנית וטליה לכיוון דיבורי יותר, אבל עם הזמן למדנו לעבוד ביחד, למדנו זו את ראשה של זו, ובסוף אפילו מצאנו את עצמנו לפעמים מתווכחות בדעות המנוגדות לאלה שמהן התחלנו. אבל ללא ספק זו הייתה חוויה מהנה מאוד, בייחוד פגישות העריכה הרבות שלנו בסקייפ.

למדתי הרבה, הן מתהליך העבודה והן מהספר עצמו. הספר, והגישה שהוא מציג, עוסקים בשינויים תוך צעדים קטנים ואפשריים, וכל אחד מוזמן לאמץ מתוכו מה וכמה שמתאים לו, וככזה אני ממליצה עליו בחום. תשומת לב רבה הוקדשה גם לעיצוב המרהיב ולשילוב מולטימדיה, ונראה שזה ספר שפשוט כיף לקרוא אותו.

אירוע אגודת המתרגמים בחיפה

בתאריך ה-16.1.13 ייערך האירוע החודשי של אגודת המתרגמים בחיפה.  האירוע כולל שתי הרצאות וארוחת ערב, והוא פתוח לקהל הרחב.

המקום: מלון הר הכרמל, דרך הים 103, חיפה (מפה)

חניה חינם בשפע. קוי אוטובוס: 3 (מתחנה מרכזית / רכבת חוף הכרמל), 5 (ממרכז הכרמל).

שעה: 17:00-20:30

בתוכנית:

הרצאה ראשונה: "בלשנות החייאה – להעיר את היפהפייה הנרדמת"

מרצה: פרופ' גלעד צוקרמן

הרצאה זאת מנתחת את ההיבטים המוסריים, האסטטיים, והתועלתניים של החייאת שפות, ומציעה לְמַסֵד תחום מחקרי חדש שנקרא "בלשנות החייאה", העוסק בלימוד שיטתי של האילוצים האוניברסאליים וההדגשים המקומיים הנוגעים להחייאה לשונית ותרבותית בסביבות בעלות אופי סוציולוגי שונה. התפשטות "תרבות הקוקה-קולה" והשאיפה לאחידות כללית רק תוסיף עוד ועוד קבוצות אתניות לאוסף העגום של תרבויות נכחדות.

החייאת שפות תעשה יותר ויותר רלוונטית לגבי קבוצות השואפות להחזיר לעצמן את האוטונומיה התרבותית שאבדה, להעצים את ריבונותן הרוחנית והאינטלקטואלית, ולשפר את רווחתן. ישנו צורך דחוף להעמיק את התובנות ההשוואתיות הרלוונטיות להחייאתן של שפות.

פרופ׳ גלעד צוקרמן הוא פרופסור מן המניין וראש הקתדרה לבלשנות ושפות בסיכון באוניברסיטת אדלייד שבאוסטרליה. הוא חנך לאחרונה פרויקט של החייאת שפת הָבָּרְנְגָרְלָה בדרום אוסטרליה. הוא מכהן גם כפרופסור אורח במכון ויצמן למדע ובמכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית, וגם כפרופסור מן המניין במעמד מיוחד באוניברסיטת שנחאי ללימודים בינלאומיים. הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטאות אוקספורד וקיימברידג' באנגליה.

הוא היה פרופסור אורח גם באנגליה, בסינגפור, בארה"ב ובסלובקיה ובעל משרות-מחקר בכירות בקיימברידג' (אנגליה), במלבורן ובבריסביין (אוסטרליה), בבלאג'ו (איטליה), באוסטין (טקסס), ובטוקיו (יפן). בין פרסומיו הרבים – באנגלית, בישראלית, באיטלקית, ביידיש, בספרדית, בגרמנית, ברוסית, בסינית, ובשפות נוספות – כלול בין היתר: "ישראלית שפה יפה" (עם עובד 2008). הוא שולט ביותר מ-10 שפות, מחייה שפות ילידיות באוסטרליה, ומייסד תחום חדש: בלשנות החייאה.

פרופ' צוקרמן נחשב ל"ילד הרע של הבלשנות העברית". בספרו "ישראלית שפה יפה" הוא אומר שבעצם השפה שאנו דוברים כיום איננה עברית אלא שפת כלאיים ישראלית, ולכן אין צורך וטעם לכפות עליה את חוקי העברית.

 

 הרצאה שניה: "סוגיות בתרגום טקסטים מדעיים"

מרצה: יעל סלע-שפירו

ישראל היא אמנם אומת ההייטק, המדינה עם הכי הרבה טכנולוגיה בעולם, ואין עוד עם שהעמיד כל כך הרבה רופאים ומדענים, ובכל זאת, העברית דלה להחריד במונחים מדעיים, רפואיים, וטכנולוגיים. אחרי אלפיים שנות תרדמת, העברית לא מצליחה להדביק את הפער הלקסיקלי. כשמתרגמים לקהל טכנולוגי פשוט משבצים מילות חיבור עבריות בין מונחים לועזיים מתועתקים, אבל מה עושים כשצריך לתרגם לקהל הרחב?

בהרצאה נסקור את המחסרים (voids) וכמה דרכים להתמודד איתם כדי למצוא את שביל הזהב בין טקסט עברי במידה מתקבלת על הדעת לבין טקסט בלתי קריא מרוב המצאות של האקדמיה שלא נקלטו בציבור, נציע שאלות מנחות שיעזרו לנו לקלוע לטעמו של הלקוח שמסר לנו את הטקסט, ונסקור מקורות מידע למציאת המונחים בעברית.

 יעל סלע-שפירו, MA, MBA, מתרגמת מזה 15 שנה ומרצה על תרגום באוניברסיטת תל אביב, במכללת בית ברל, ובסמינר הקיבוצים. כותבת את בלוג התרגום הפופולארי עָבַד בתרגום, על תרגום כעבודה, מקצוע וקריירה: http://www.transela.com.

תרגמה כשבעים ספרי עיון, פרוזה, ומד"ב, ומרצה מנוסה בפני קהלים שונים על תרגום וספרות. בין תרגומיה מאנגלית לעברית:"האוהל" מאת מרגרט אטווד,"טורינג והמצאת המחשב","מרד הנפילים","דווקא החלשים שורדים","לאכול להתפלל לאהוב" ועוד. מתרגמת טקסטים מסחריים, טכניים, ורפואיים למגזר העסקי.

 

 

לוח זמנים:

17:00 – 17:50: התכנסות

17:50 – 18:40 הרצאה ראשונה

18:40 –  19:30: הפסקה (ארוחת ערב מלאה)

19:30 –  20:20: הרצאה שנייה

 

מחירים: (התשלום בכניסה)

חברים באגודה: 80 ₪

לא חברים: 100 ₪

הבהרה חשובה: בעקבות שאלות שהופנו אלינו באירועים קודמים, הננו להדגיש כי אין באפשרותנו לקיים רישום נפרד עבור "חצי ערב" (רק להרצאה ראשונה או שנייה, ועם או בלי ארוחת ערב). כל רישום מחייב את התשלום המלא כמצוין לעיל.

 

הרשמה:

חשוב! על מנת שנוכל להעריך את מספר המשתתפים הצפוי, אנא הקדימו להירשם.

כיצד להירשם: שלחו דוא"ל לכתובת monthly@ita.org.il.

ציינו בשורת הכותרת בלבד אך ורק את שמכם המלא (בעברית ובאנגלית), ואם הנכם חברים / לא חברים באגודת המתרגמים. אל תכתבו דבר בגוף המייל לכתובת הנ"ל.  בקשה זאת היא על מנת לפשט את הליכי הרישום אצלנו.  אם אינכם מציינים במפורש כי הנכם חברים, אנו מניחים כי אינכם חברים באגודה.

הערה: רק במידה והנכם רוצים לרשום אנשים נוספים, ציינו את הדבר בגוף האימייל. אנא ציינו באופן מלא את שמות הנרשמים הנוספים (בעברית ובאנגלית), ואם הינם חברים / לא חברים באגודת המתרגמים. כמו כן, אנא צרפו את כתובות האימייל של אנשים אלה.

לא נוכל לשריין מקומות נוספים אם לא נקבל את כל הפרטים המדויקים כמבוקש כאן. גם בקשה זאת היא על מנת לפשט את הליכי הרישום אצלנו.

לפעמים עולמות מתנגשים

כמי שנטועה עכשיו עמוק בעולם התרגום, כל ידיעה על התקדמות טכנולוגית בתרגום ממוכן מחסירה פעימה מלבי. אני מנסה להרגיע את עצמי שהדרך לתרגום מכונה מושלם עוד ארוכה, ואנו המתרגמים עוד נהיה נחוצים כמתווכים בין תרבויות זמן רב.

אך כמי שבאה מעולם ההיי-טק והסטרט-אפ, ידיעות על חברות מצליחות בתחומן (ואפילו יושבות בעירי, חיפה) עדיין עושות לי טוב, למרות שתחומן "נוגס" בתחום המתורגמנות, כמו חברת לקסיפון הישראלית, המספקת שירותי תרגום ממוכנים לשיחות טלפון, כפי שניתן לקרוא בידיעה זו.

כן, לפעמים עולמות מתנגשים, ואני באמצע.

דבר אלי בשפה פשוטה

מילון אוקספורד ביטל במהדורה החדשה שלו 16,000 מקפים בצירופים כמו ice-cream שהופך ל ice cream ו bumble-bee שהופך ל bumblebee. זהו עוד תסמין למגמה הקיימת של הפיכת שפות לפשוטות יותר. אמנם לאנגלית אין אקדמיה ללשון כמו לנו, אבל אפשר להגיד שמילון אוקספורד נחשב לסמכות גבוהה במה שנוגע לאנגלית.

האינטרנט וקצב החיים המהיר תורמים למגמה של פישוט השפה, ולעתים גם לרידודה (מלשון רדוד), אך גם להפיכתה ל"זורמת" יותר (streamlined), כמו בדוגמה זו. אני, למשל, אימצתי באופן בלתי רשמי את המילה "יומולדת", ורק בנסיבות חגיגיות במיוחד אטרח לכתוב "יום הולדת" (חגיגיות קרי: בתרגומים ללקוחות).

מה שבטוח הוא שאף שפה חיה אינה שוקטת על שמריה, ומי שבוכה על כך ש"מקלקלים לו את השפה", שיחשוב, למשל, על כך שגם שפת חז"ל היא "מקולקלת" בהשוואה לשפת המקרא.