שניים או שתיים?

בדף של "רב מילים" בפייסבוק פורסם קישור לכתבת וידאו נחדמה המעלה את השאלה האם חוקי הדקדוק של השפה העברית אינם מיותרים בימינו, כשאנשים כל כך רבים משבשים אותם במילא.

אני מודה: אני אוהבת ומעדיפה שפה תקינה ומתחלחלת כשאני שומעת או קוראת שגיאות בוטות בעברית. כנראה שלא סתם בחרתי להפוך את השפה העברית למקצוע השני שלי.

אני גם מהאנשים המעצבנים האלה שמתקנים. כשמישהו אומר: "שתי תפוחים" אני מיד מתקנת: "שתי תפוחות". לא כולם מבינים את ההומור…

גם אני, בחיי היום יום, מדברת לעתים ב"שפת רחוב", לרוב ביודעין ומתוך בחירה, וגם אני, ככל בני האדם, טועה לפעמים. אך אני מאמינה שגם אם טועים, יש להיות מודעים לכך, או לפחות לקבל את התיקון בברכה.

אי-ידיעת השפה כמוה כאי-ידיעה בכל תחום אחר בחיים ומצביעה על רמת ההשכלה של אדם. דעתי על אדם שאומר או כותב "אני יבוא" דומה לדעתי על אדם הלוקח אנטיביוטיקה נגד נזלת, או שחושב שאבולוציה היא סתם השערה.

כיף לדבר בסלנג וכיף לשבש את השפה מדי פעם, אבל היסודות צריכים להיות נכונים ואנשים צריכים לשאוף לדבר נכון.

Advertisements