תגים: האקדמיה ללשון העברית להציג/להסתיר דיונים | קיצורי מקלדת

  • דנית בן-קיקי ‏12:08 בתאריך 2 בAugust 2012 קישור קבוע | להגיב
    תגים: , אנגלית, האקדמיה ללשון העברית,   

    דבר אלי בשפה פשוטה 

    מילון אוקספורד ביטל במהדורה החדשה שלו 16,000 מקפים בצירופים כמו ice-cream שהופך ל ice cream ו bumble-bee שהופך ל bumblebee. זהו עוד תסמין למגמה הקיימת של הפיכת שפות לפשוטות יותר. אמנם לאנגלית אין אקדמיה ללשון כמו לנו, אבל אפשר להגיד שמילון אוקספורד נחשב לסמכות גבוהה במה שנוגע לאנגלית.

    האינטרנט וקצב החיים המהיר תורמים למגמה של פישוט השפה, ולעתים גם לרידודה (מלשון רדוד), אך גם להפיכתה ל"זורמת" יותר (streamlined), כמו בדוגמה זו. אני, למשל, אימצתי באופן בלתי רשמי את המילה "יומולדת", ורק בנסיבות חגיגיות במיוחד אטרח לכתוב "יום הולדת" (חגיגיות קרי: בתרגומים ללקוחות).

    מה שבטוח הוא שאף שפה חיה אינה שוקטת על שמריה, ומי שבוכה על כך ש"מקלקלים לו את השפה", שיחשוב, למשל, על כך שגם שפת חז"ל היא "מקולקלת" בהשוואה לשפת המקרא.

    מודעות פרסומת
     
    • tomerbenaharon ‏16:41 בתאריך 16 באוגוסט 2012 קישור קבוע | להגיב

      נכון ביותר!

      יש מגוון ספרים טובים מהשנים האחרונות שיוצאים נגד מזעיפי הפנים האמריקנים שמדברים על רידוד השפה, ולא שמים לב שהמון דברים שהיו בלתי מקובלים לפני רק מאה שנה, הם אותם חוקים שהם מגינים עליהם כיום.

  • דנית בן-קיקי ‏15:28 בתאריך 1 בMarch 2012 קישור קבוע | להגיב
    תגים: האקדמיה ללשון העברית, טכניון, לונדון וקירשנבאום, מלחמת השפות, עברית   

    עברי דבר עברית (2) 

    לפי המספר הסידורי בכותרת אפשר לראות שמדובר בנושא הקרוב ללבי. והפעם עורר אותו קטע מתוכניתם של לונדון וקירשנבאום שפרסמה האקדמיה ללשון העברית.

    פרופ' משה בר-אשר, נשיא האקדמיה, הוזמן לתוכנית לדבר על התופעה של דרישה להגשת עבודות באנגלית ואי קבלת עבודות בעברית בכמה אוניברסיטאות.

    מלחמת השפות אינה דבר חדש, והיא כבר התנהלה לפני מאה שנה לקביעת שפת הלימוד בטכניון בחיפה, ה"אלמה מטר" שלי. אז ניצחה העברית וזו הסיבה שסיימתי את הטכניון בלי לדעת גרמנית.

    אני אוהבת מאוד אנגלית, קוראת בעיקר באנגלית, וגם אני, בשנותי בהיי-טק, דיברתי כמו החבר'ה המופיעים בקטע שמציג ירון לונדון, בערבוביה חיננית על עברית ואנגלית: לקנפג, לקמפל ולדבג היו מילים שגורות בפי. אבל כמו שאומר פרופ' בר-אשר, מדובר בשפה מדוברת.

    כמתרגמת לעברית אני יודעת שאפשר להגיד כל דבר בעברית, גם אם זה דורש מאמץ קל. ולדעתי, השפה חשובה מאוד לשמירה על הצביון היהודי/ישראלי שלנו.

    לכן: כן ללמד בבתי הספר ובאוניברסיטאות אנגלית טובה וכן לקיים שיעורי כתיבה מקצועית באנגלית. אבל השפה הרשמית של מוסדות ההשכלה חייבת להישאר עברית, ואין לחייב הגשת עבודות בכל שפה אחרת.

     

     
c
לכתוב רשומה חדשה
j
לרשומה הבאה/התגובה הבאה
k
לרשומה קודמת/תגובה קודמת
r
להגיב
e
עריכה
o
הצגה/הסתרה של התגובות
t
חזרה למעלה
l
כניסה למערכת
h
הצגה/הסתרה של העזרה
shift + esc
בטל
ITA 2016 International Conference

Jerusalem, February 15-17, 2016 #itaconf16

The Typewriter

על תרגום, שפה ועוד

בּלוֹגלוֹבּלי

הבמה של אינגה מיכאלי - Translating the Globe

הקוראת הראשונה

שלומית עוזיאל, עורכת תוכן ולשון

אם תרצי

Do not fear mistakes. There are none. -- Miles Davis

על ספרות איטלקית - בעברית

Sulla letteratura italiana – in ebraico

אַלְפוֹנִי

מאגר התיקונים האלפביתי של ענבל קידר

עוד דף אחד ודי

הבלוג של גילי בר-הלל

אין מילים

בלוג על תרגום ובכלל

Musings from an overworked translator

featuring musings about my life and the translation industry

עָבַד בְּתִרגוּם

תרגום ועריכה כאמנות, כמקצוע וכקריירה

התרגומיה

תרגום, שפות ומה שביניהם

%d בלוגרים אהבו את זה: