דבר אלי בשפה פשוטה

מילון אוקספורד ביטל במהדורה החדשה שלו 16,000 מקפים בצירופים כמו ice-cream שהופך ל ice cream ו bumble-bee שהופך ל bumblebee. זהו עוד תסמין למגמה הקיימת של הפיכת שפות לפשוטות יותר. אמנם לאנגלית אין אקדמיה ללשון כמו לנו, אבל אפשר להגיד שמילון אוקספורד נחשב לסמכות גבוהה במה שנוגע לאנגלית.

האינטרנט וקצב החיים המהיר תורמים למגמה של פישוט השפה, ולעתים גם לרידודה (מלשון רדוד), אך גם להפיכתה ל"זורמת" יותר (streamlined), כמו בדוגמה זו. אני, למשל, אימצתי באופן בלתי רשמי את המילה "יומולדת", ורק בנסיבות חגיגיות במיוחד אטרח לכתוב "יום הולדת" (חגיגיות קרי: בתרגומים ללקוחות).

מה שבטוח הוא שאף שפה חיה אינה שוקטת על שמריה, ומי שבוכה על כך ש"מקלקלים לו את השפה", שיחשוב, למשל, על כך שגם שפת חז"ל היא "מקולקלת" בהשוואה לשפת המקרא.

עברי דבר עברית (2)

לפי המספר הסידורי בכותרת אפשר לראות שמדובר בנושא הקרוב ללבי. והפעם עורר אותו קטע מתוכניתם של לונדון וקירשנבאום שפרסמה האקדמיה ללשון העברית.

פרופ' משה בר-אשר, נשיא האקדמיה, הוזמן לתוכנית לדבר על התופעה של דרישה להגשת עבודות באנגלית ואי קבלת עבודות בעברית בכמה אוניברסיטאות.

מלחמת השפות אינה דבר חדש, והיא כבר התנהלה לפני מאה שנה לקביעת שפת הלימוד בטכניון בחיפה, ה"אלמה מטר" שלי. אז ניצחה העברית וזו הסיבה שסיימתי את הטכניון בלי לדעת גרמנית.

אני אוהבת מאוד אנגלית, קוראת בעיקר באנגלית, וגם אני, בשנותי בהיי-טק, דיברתי כמו החבר'ה המופיעים בקטע שמציג ירון לונדון, בערבוביה חיננית על עברית ואנגלית: לקנפג, לקמפל ולדבג היו מילים שגורות בפי. אבל כמו שאומר פרופ' בר-אשר, מדובר בשפה מדוברת.

כמתרגמת לעברית אני יודעת שאפשר להגיד כל דבר בעברית, גם אם זה דורש מאמץ קל. ולדעתי, השפה חשובה מאוד לשמירה על הצביון היהודי/ישראלי שלנו.

לכן: כן ללמד בבתי הספר ובאוניברסיטאות אנגלית טובה וכן לקיים שיעורי כתיבה מקצועית באנגלית. אבל השפה הרשמית של מוסדות ההשכלה חייבת להישאר עברית, ואין לחייב הגשת עבודות בכל שפה אחרת.